Vayedaber

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲפִילוּ שׁוּרָה יְחִידִית נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָה.

Pnei Moshe (non traduit)

אמר ר' יוחנן דברי ר' ישמעאל אפי' שורה יחידית נותנין לה עבודה. כלומר דר' יוחנן קאמר דהא נמי איכא בינייהו דלדברי ר' ישמעאל אפי' בא ליטע שורה יחידית של דלועין בתוך שדה של בצלים צריך שיתן לה עבודתה כשיעור המפורש במתני' לדבריו ואלו לדברי חכמים דקאמרי בהדיא אם אין בין שורה אחת לחברתה י''ב אמה אסור לקיים הירק שבנתיים משמע דלא אמרו שיעור הזה אלא בין שתי שורות של דלועין בדווקא אבל בשורה אחת של דילועין דינה כדתנן לעיל בהלכה ג' היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר וכו' דלר''ע דהתם דקיי''ל כוותיה א''צ להפסיק ביניהם אלא התלם שהוא אורך ו' טפחים ורחב מילואו והאי ירק אחר אף דלועין במשמע דהא אפי' בשדה תבואה תנן במתני' דלקמן דאם בקש ליטע לתוכה שורה של דלועין נותן לה עבודתה ששה טפחים ולא יותר:

משנה: דְּלַעַת בְּיֶרֶק יֶרֶק. בִּתְבוּאָה נוֹתְנִין לָהּ בֵּית רוֹבַע. 18a הָֽיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה תְבוּאָה וּבִיקֵּשׁ לִיטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרָה שֶׁל דִּילוּעִין נוֹתְנִין לַעֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְאִם הִגְדִּילָה יַעֲקוֹר מִלְּפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נוֹתְנִין לָהּ לַעֲבוֹדָתָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ הֲתַחְמוֹר זוֹ מִן הַגֶּפֶן. אָמַר לָהֶן מָצִינוּ שֶׁזּוֹ חֲמוּרָה מִן הַגֶּפֶן. שֶׁל גֶּפֶן יְחִידִית נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְלִדְלַעַת יְחִידִית כָּל שְלֹשָׁה דִילוּעִין בֵּית רוֹבַע. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְבֵית סְאָה לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית סְאָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן הַחוֹטֵף אֶפְרָתִי מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל שְלֹשָׁה דִילוּעִין לְבֵית כּוֹר לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית כּוֹר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר''מ אמר משום ר' ישמעאל. שכך קיבל ממנו דמחמירין בדלעת ביותר דכל ג' לבית סאה לא יביא זרע לתוך הבית סאה שלכל אחת ואחת צריכה ליתן לה שלישית בית סאה ור' יוסי בן החוטף אפרתי אומר שכך קיבל ממנו שצריך ליתן לכל אחת ואחת שלישית בית כור ואין הלכה כדברי כולם אלא כת''ק בלבד:

אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן. דאע''ג דכלאי זרעים קילי מ''מ הא אשכחן חומרא גבי דלעת יותר מן הגפן שהרי לגפן יחידית אין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים ולדלעת אפי' יחידית כשהיא זרועה כבר ובא לזרוע בצדה תבואה צריך להרחיק ממנה בית רובע אף אתה אל תתמה אם נחמיר בשורה [של דלועין] יותר מבשורה של גפנים:

יעקור מלפניה. כלומר שיעקור את התבואה מלפני הדלעת מקום שנסתבכו בו העלין שלה ובגמרא אמרו דדוקא בדלעת יונית אמרו זה וכדתנן לעיל סוף פ''ב תבואה נוטה ע''ג תבואה וכו' וירק ע''ג תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יוונית מפני שהעלין שלה נמשכין הרבה:

ואם הגדילה. ונטתה על פני התבואה:

היתה שדהו זרועה תבואה. ואח''כ ביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין בזה הקילו ונותנין לה עבודתה ששה טפחים:

בתבואה נותנין לה בית רובע. תבואה מדלעת צריך להרחיק ביניהן בית רובע וכדתנן התם ירק בתבואה בית רובע:

מתני' דלעת בירק ירק. אם בא ליטע דלעת אצל שדה ירק עבודתה כירק אחר כדתנן לעיל בפ''ב ירק בירק ששה טפחים והיינו מרובע ששה על ששה:

אמרו לו לר' יוסי התחמיר זו מן הגפן. והא בגפנים תנן בפרק דלקמן הנוטע שורה של חמש גפנים אינו כרם לב''ה ואין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים וה''נ אין להחמיר ליתן להשורה דלועין ד' אמות דהא כלאי זרעים קילי מכלאי הכרם:

מַהוּ בְּכָל הַדִּילוּעִין מְשַׁעֲרִין אוֹ לֹא. כָּל מָקוֹם שֶׁעָשִׂיתָ קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי כִדְלַעַת יְוָונִית אַתְּ עוֹשֶׂה דְּלַעַת מִצְרִית כִּדְלַעַת יְוָונִית. וְכָאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי כִדְלַעַת יְוָונִית. אֵין אַתְּ עוֹשֶׂה דְּלַעַת מִצְרִית כִּדְלַעַת יְוָונִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו. ושואל הש''ס להא דקתני במתני' ואם הגדילה יעקר מלפניה אם בכל הדלועין משערין כן או לא דדוקא בדלעת יוונית אמרו כן ופשיט לה דדוקא בדלעת יוונית הוא שאמרו משום דכל מקום שעשית קישות ופול המצרי כדלעת יונית כגון לזרוע שניהן כאחת דקישות ופול המצריהוו כלאים כמו דלעת יוונית בשאינו מינה בזה אתה עושה דלעת המצרית כדלעת יוונית כלומר כדין דלעת יוונית דהוה כלאים עם שאינה מינה כך דלעת המצרית בשאינו מינה אבל כאן לענין נטיה אם העלין של דלעת נוטין על שאינה מינה שנזרע בשדה בשיעור ההרחק ששנינו בזה לא עשה קישות ופול המצרי כדלעת יוונית כדתנן בסוף פ''ב תבואה נוטה ע''ג תבואה וירק ע''ג ירק וכו' הכל מותר חוץ מדלעת יוונית ואפי' ר''מ דמעיקרא הוה פליג וקאמר אף הקישות ופול המצרי הודה לבסוף ואמר רואה אני את דבריהן מדברי הלכך נמי אין אתה עושה דלעת מצרית כיוונית לענין נטיה ודוקא בדלעת יוונית הוא דאמרו כן:

רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי נָטַע חֲמִשָּׁה דִּילוּעִין וּסְמָכָן לְגֶדֶר מַהוּ לָתֵת לָהֶן הוֹלָכַת עָרִיס.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ר' יונה בעי. משום דתנינן במתני' דשורה של דילועין נותנין לעבודתה ששה טפחים הלכך בעי דאם נטע חמשה דלועין וסמכן לגדר מהו ליתן לה הילכות עריס דתנן בריש פ''ו דאפי' לב''ה דס''ל דשורה אחת של גפנים אין לה דין כרם שיהא עבודתה ד' אמות אלא דין גפן יחידית יש לה ועבודת' ששה טפחים מודו מיהת בעריס וכדמפרש התם שנטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה או בצד חריץ וכו' שנותנין לו עבודתו ד' אמות והשתא מספקא ליה אם נותנין דין הלכות עריס גם לשורה אחת של דלועין שנטען בצד הגדר דנחשב נמי כמו שתי שורות כדאמרינן בעריס ותהא עבודתה ד' אמות לכ''ע ולא איפשיטא בעיא זו:

מַהוּ לִיתֵּן עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם נוֹתְנִין עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. אוּף הָכָא נוֹתְנִין עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. מַהוּ לִזְרוֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם אָסוּר לִזְרוֹעַ בֵּין הַגְּפָנִים. אַף הָכָא אָסוּר לִזְרוֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו לזרוע בין הגומות. שבשורות הדלועין ואם הגומות הוו הפסק אע''פ שאין שם כשיעור העבודה ופשיט לה דכמה דתימר גבי כרם אסור לזרוע בין הגפנים ואע''פ שיש שם גומות ביניהם כמו שנוהגין לעשות וכהא דתנינן העודר בין הגפנים אוף הכא נמי אסור לזרוע בין הגומות:

כמה דתימר גבי כרם. ופשיט לה דלא שנא דכמה דתימר גבי כרם דאסור לזרוע בתוך כדי עבודתה שהוא ד' אמות כדתנן בפרקים דלקמן ואין חלוק דלעולם נותנין עבודה לראשון ובין שהכרם הוא הראשון בתוך העבודה ובין שמין הזרע הוא הראשון לא יטע הכרם כ''א בהרחק כדי עבודתו אוף הכא נותנין שיעור עבודה בין השורות כדקתני במתני' לראשון איזה שיהיה ואם שורות של דלועין הוא הראשון לא יזרע ביניהן ירק אחר אא''כ יש ביניהן שיעור העבודה:

מהו ליתן עבודה לראשון. משום דבמתני' קתני היתה שדהו זרועה בצלים ובקש ליטע בתוכה שורות של דלועין והלכך מיבעיא ליה אם שיעור עבודה זו דקתני שצריך להרחיק בין השורות של דלועין מפני הבצלים שביניהן נוהג ג''כ בגוונא דאיפכא שנטע בראשון להשורות של דלועין ורוצה לזרוע בצלים או שאר מיני ירק בההרחק שביניהם וצריך שיהא מקום ההרחק כהאי דתני במתני' או דילמא בדווקא תני דבשדה שהיא כבר זרועה בה בצלים אין ליטע בתוכה שורות של דלועין אא''כ הרחיק השורות זו מזו כפי השיעור:

משנה: קָרַחַת הַכֶּרֶם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. מָחוֹל הַכֶּרֶם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֵי זוּ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם כֶּרֶם שֶׁחָרֵב מֵאֶמְצָעוֹ אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. וְאֵי זֶהוּ מָחוֹל הַכֶּרֶם בֵּין כֶּרֶם לְגֶדֶר. אִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַּה נוֹתְנִים לָהּ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין זֶה אֶלָּא גֶדֶר הַכֶּרֶם וְאֵי זֶהוּ מָחוֹל הַכֶּרֶם הַכֶּרֶם בֵּין שְׁנֵי כְרָמִים. וְאֵי זֶהוּ גֶדֶר שֶׁהוּא גָבוֹתַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְחָרִיץ שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' קרחת הכרם ומחול הכרם. מפרש להו לקמן במתני':

ב''ש אומרים כ''ד אמות. אם יש בהקרחת כ''ד אמות מותר להביא זרע לשם פחות מכאן לא יביא זרע לשם וב''ה אומרים שש עשרה אמה וכו' ומפרש ואזיל:

איזה הוא קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו. ונשאר שלם כל סביביו שיש שם גפנים סביב הקרחה שהיא י''ו אמה על י''ו אמה וכן אם הלכה הקרחת על כל פני רוחב הכרם שאין שם גפנים אלא מצדי הקרחה בעינן י''ו אמה רוחב הקרחה ואם לאו לא יביא זרע לשם אפי' באמה האמצעית משום דד' אמות שבצד הכרם מזה וד' אמות שבצד הכרם מזה הוו עבודת הכרם כדתנן לקמן בפרקין שהן כמלא בקר וכליו שהיו בוצרים את הכרם בשוורים ובעגלות ובעת החרישה חורשין אותה בשוורים הלכך ככרם דמו ואם נשארו שמונה אמות בינתיים לבד מאותן ד' אמות לכל צד חשיבי ולא בטילי דכי שדית פלגא להכא ופלגא להכא איכא ד' אמות מקום חשוב לכל צד ולא בטלי לגבי כרם ומותר לזורען אבל בפחות מכאן שדי פלגא להכא ופלגא להכא ובטלי לגבי כרם ואסור לזורעם ולב''ש לא חשיב שדה בפחות משמונה אמות הלכך כ''ד אמות בעינן ד' לעבודת הכרם מכאן וכנגדן מכאן פשו להו י''ו שדי ח' להכא וח' להכא איכא שדה ולא בטלי:

מתני'. ואיזהו מחול הכרם בין כרם לגדר. מחול הוא מקום פנוי מלשון מחילה ועזיבה ושאין כלום בין הכרם להגדר:

אם אין שם י''ב אמה. לב''ה לא יביא זרע לשם משום דד''א להדי כרם עבודת הכרם הן וד''א דלגבי גדר כיון דלא מזדרען שלא יקלקלו הכותל אפקורי מפקיר להו והשתא דביני ביני אי איכא ד''א חשיבן ואי לא לא חשיבו ובטלי לגבי כרם והכא לא בעינן טפי משום שאין האיסור אלא מצד אחד. ואמרינן בריש עירובין דכל אמות שנאמרו בכלאים באמה בת ששה טפחים שוחקות ולא מצומצמות:

מתני' ר' יהודה אומר אין זה אלא גדר הכרם. כלומר דר' יהודה ס''ל דמכיון דאין האיסור אלא מצד אחד לא בזה אמרו דנקרא מחול הכרם ושיצטרך להרחיק י''ב אמה שאין זה אלא גדר של הכרם ואם יש מקום פנוי בין הגדר להכרם מרחיק ד''א מן הכרם וזורע עד הגדר אלא איזהו מחול הכרם בין שני כרמים דבהא אמרו י''ב אמה שנותן כדי עבודה ד''א לזה וד' אמות לזה וד' אמות באמצע שיהא מקום חשוב ואין הלכה כר' יהודה:

ואיזהו גדר. שאמרנו כאן דלת''ק צריך שיהא ההרחק י''ב אמה דד''א דלהדי גדרא פקורי מפקר להו כל שהוא גבוה עשרה טפחים וכן בגדר שיהא הפסק בין הכרם לזרעים דכל שהוא גבוה י''ט מותר ליטע כרם בצדו מכאן ולזרוע מצד אחר ובחריץ עד שיהא עמוק עשרה ורחב ארבעה דאז הוי הפסק בין כרם לזרעים:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בֹּא וּרְאֵה מַה בֵין תְּחִילַּת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְסוֹפוֹ. שֶׁתְּחִילָּתוֹ בְּבֵית כּוֹר וְסוֹפוֹ בְּבֵית סְאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בא וראה מה בין תחילת ר' ישמעאל לסופו. כלו' כמה רחוקין השיעורין זה מזה למאי דקסבר בתחלה כשלמד ר' יוסי בן החוטף לפניו וקאמר בית כור לשלשה דלועין שהוא שלשים סאה ולבסוף כשחזר מדבריו ולמד ר''מ לפניו קאמר בית סאה אחת היא לשלשה דלועין וחזרה גדולה היא ממאי דקסבר מעיקרא:

הדרן עלך ערוגה

וְיָתִיבִינֵיהּ הֲרֵי הַמְּקַייֵם קְלָחִים לַחִים לְזֶרַע 18b יְחִידִים צָרִיךְ לְהַפְנוֹת לָהֶם בֵּית רוֹבַע אוֹ לַעֲשׂוֹת לָהֶם מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. קַל הוּא בְשׁוּרָה. מִן מַה דְלָא מְתִיב לֵיהּ. הֲווֹ כֵן רִבִּי יוֹסֵי סָבַר מֵימַר הִיא שׁוּרָה הִיא מְרוּבַּע. דְּאָמַר רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי גָלִילָאָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה הַמְּקַייֵם קֶלַח אֶחָד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְזֶרַע צָרִיךְ לְהַפְנוֹת לוֹ בֵּית רוֹבַע אוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲפִילוּ מִין בְּמִינוֹ. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וְהָתַנִּינָן כּוּסְבָּר שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע יַרְקָהּ פָּטוּר. אָמַר לֵיהּ שַׁנְייָא הִיא כּוּסְבָּר שֶׁהִיא וְזַרְעָהּ נֶאֱכָלִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ל שנייה היא כסבר שהיא וזרעה נאכלין. כלומר שאני דינא דכסבר דהתם לחיוב המעשר תלוי בראוי לאכילה והלכך אם כיון להירק וחשיבא ליה הירק גם הזרע מתחייב במעשר לפי ששניהם ראוין לאכילה אבל הכא דטעמא הויא דכשמקיימן לזרע מניחן עד שיגדלו כל צרכן וחיישינן להעלין שלהן הלכך אם לא כיון אלא לירק לא בעינן שיניח מקום פנוי כל כך משום דמסתמא עוקרן בזמן יניקתן שאז ראויין הן לאכילה ביותר ואכתי אין העלין שלהן ארוכין כל כך:

התיב ר' בון בר חייא. אהא דקאמר לזרוע דווקא וכדפרישית טעמא והתנינן לקמן פ''ד דמעשרות ומסיפא הוא דפריך וכמו וכו' הוא דתנינן כסבר שזרע לזרע ירקה פטור מן המעשרות שהזרע הוא העיקר וירקה לא חשיב אלא א''כ כיון לירק ואם זרעה לירק קתני התם דמתעשרת זרע וירק אלמא אע''פ שכיון לירק אפ''ה אף הזרע חייב במעשר דהוי כמו שזרעה לזרע וה''נ נימא דאפי' זרען לירק הוי כאילו כיון גם להזרע ויניחן עד שיגדלו כל צרכן ואמאי נקט אם קיימן לזרע בדווקא:

המקיים קלח אחד. אפילו קלח אחד וכו' אפי' מין במינו. כלומר אע''פ שזרען מין במינו שיש עוד הרבה קלחים ממינו בצדו דהוי אמינא דבכה''ג ליכא למיחש שימתין עד שיגדלו כל צרכן ויתפשטו העלין לפי שאחד מפסיד ומקלקל את חבירו שהוא ג''כ כמוהו ומסתבכין העלין זה בזה ומהו דתימא דבכי הא אינו צריך להפנות בית רובע משום המין אחר שיזרע בצדן קמ''ל דאפ''ה הואיל ומקיימן לזרע מניחן עד שיגדלו הרבה והלכך לעולם בעינן מקום פנוי בית רובע או מחיצה דאז הוא זורע מין האחר:

מן מה דלא מתיב ליה. שמע מינה מדלא מתיבין ליה הכי הוי על כרחך דשמעו חכמים לר' יוסי דכן הוא סבר מימר דהיא שורה והיא מרובע כלומר דלא מקלינן בשורה טפי מבמרובע אלא חדא דינא אית להו ומהאי דקלחים לחין יחידים לא קשיא לר' יוסי דלא ס''ל להך שמעתתא דאמר ר' יונה ורבי יוסי גלילאה וכו' וכלומר משום ר' יוסי בן חנינא הוא דאמרי דאיהו מרא דהאי שמעתתא המקיים קלח אחד וכו' ואלו ר' יוסי סתמא דאיירי במתני' לא ס''ל הכי:

קל הוא בשורה. סיומא דתיובתא לרבי יוסי הוא. וכלומר דהא חזינן דלקלחים יחידים צריך ליתן לעבודתם בית רובע וא''כ קשיא לר' יוסי דהרי אפי' למאי דקסבר דלשורה של דלועין נותנין לעבודתה ד' אמות וליחידים הא אמרינן דצריך בית רובע דהיי טפי וא''כ על כרחיך דקל הקילו בשורה משום דהואיל ורצופים הן מינכרי טפי בפני עצמן ולא הוי ערבוב כמו קלחים יחידים והשתא מיניה וביה הוי סתירה לר' יוסי דמדמקלינן בשורה אפי' לדידך ניקל בה טפי ונימא דא''צ ליתן לעבודתה אלא ששה טפחים:

יחידים. כלו' אם הן קלחין קלחין יחידים ואינן נזרעין רצופים בשורה דבזה צריך להפנות להם להניח מקום פנוי בית רובע או שיעשה לפניהם מחיצה גבוה עשרה טפחים אם רוצה לזרוע בצדו מין אחר דהמחיצה מפסקת בין המינין:

המקיים קלחין לחין לזרע. שמקיים אותם בתוך שדהו שיהיו לחין עד שיגדלו ובשל דלועין מיירי ולהכי קאמר לזרע לפי שאין הזרע מתגדל בתוכן עד שיגדלו כל צרכן ואז מתפשטין העלין ביותר אבל בזורע לירק אינו מניחן עד שיגדלו הרבה לפי שמתקשין הן ואינן ראויין לאכילה כל כך:

ויתיביניה. הרי המקיים קלחים לחים לזרע. אתשובת ר''י לחכמים במתני' קאי דאמר להן מצינו שזו חמורה מגפן וכו' ושתקו לו חכמים ופריך ואמאי לא השיבו לו מהא דלקמיה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source